על סיר המרק ושקית הזבל
ורד אהרונוביץ
תערוכת יחיד
אוצר: מיטל קילמניקי
מרכז אמנויות וגלריה ע"ש אפטר-ברר, מעלות תרשיחא
ורד אהרונוביץ, ליל הסדר, 2016, פולימרים
האמנית ורד אהרונוביץ הוזמנה לפרויקט משותף העוסק במושג הבית עם האמן אמיר תומשוב בגלריה ע"ש אפטר ברר שבמרכז אמנויות מעלות־תרשיחא. היצירות של אהרונוביץ המוצגות בתערוכה בוחנות את המושג בהקשר של מערכות היחסים הבין־אישיות הנרקמות ונפרמות בין כתלי הבית. העיסוק במושג הבית ברובד היחסים הבין־אישיים נצבע בצבעים עזים ביתר שאת מאז שבעה באוקטובר. עקורים מביתם הנאלצים בימים אלו לבנות את ביתם במרחבים אחרים ולעיתים אלטרנטיביים, מצויים בתהליך שעלול להעמיד מערכות יחסים בניסיונות חדשים ובמבחנים שמעולם לא תיארו לעצמם.
אהרונוביץ מחלצת מתוך קירות הבית סיטואציות ודמויות, מנקה אותן מרעשי הרקע ומעצימה רחשים גאולוגיים שלעיתים מוחצנים ולעיתים הם כרוחות רפאים המרחפות בבית ללא מבע מילים.
הטריטוריה הביתית היא החלל האינטימי והעמוק ביותר, מפגן של חום והגנה שבאחת יכול להפוך למאיים ולגדוש בקונפליקטים. יהודה גרינפילד גילת, בספרו "צאצאי הזמן ודיירי המרחב" מציין כי חיי הנפש הפנימיים מגורים תמיד על ידי המציאות הסובבת אותנו. במילים אחרות, המרחב מייצר חוויה נפשית ולהפך – החוויה הנפשית יכולה לבוא לידי ביטוי במרחב.
ורד אהרונוביץ, פרט מתוך ליל הסדר, 2016, פולימרים 160X70X62 ס"מ.
הדמויות של אהרונוביץ לא שותקות, הן מלאות במבעים. דמות הילדה המלווה את האמנית ברבות מיצירותיה מאוימת מקשר, אך בו־זמנית גם מלאת תשוקה אליו. דמותה האגדית למראה מאבדת באחת מתמימותה והופכת ללוחמנית ולבעלת הבעה של חוסר שביעות רצון. הדמויות הסובבות אותה מקבלות תפקיד עם סוף צפוי מראש של חוסר יכולת לרצות אותה. הירח לעולם לא ינחת בין כפות ידיה, והמוזיקה של מחול השדים המטאפורי המקביל לרחשי ליבה תמשיך לעד.
ארוחת ליל הסדר של האמנית אינה שקטה. סביב השולחן סועדים יחד אלימות, תחושת קורבנות, רצון לפיצוי, בדידות, ביקורתיות, היעדר נוכחות רגשית וגם הומור. סיר המרק של אהרונוביץ מייצג את המרחב החם והמכיל של המושג בית, ושקית הזבל מייצגת את התמות המורכבות שבני אנוש מתמודדים איתן בין קירות הבית ומחוצה להם, בין אדם לעצמו ובין אדם לחברו.
התערוכה של האמנית בגלריה מנכיחה מבנים בין־אישיים ומהווה תצוגת מיקרו־קוסמוס לקשרים משפחתיים־חברתיים תוך כדי חשיפת אלמנטים אינטימיים, מוצנעים, הנמצאים לרוב בחשכה.
ורד אהרונוביץ, אבא בונה כנפיים, 2019, פולימרים ונוצות.
